Section: מהי הסמיכות | פנינת הלשון | חינוך מבוגרים בענן

Main course page
  • מנהלת האתר: זהבה קב ונקי



                                                       

    1. לשון המקרא (התנ"ך, כתובות עתיקות ) 

    2. לשון חז"ל (משנה ומדרשים) 

    3. לשון ימי-הביניים (שירה, פילוסופיה, פרשנות המקרא) 

    4. העברית החדשה (ספרות ההשכלה)

    המשך...

    בתחום ארץ ישראל דיברו, כתבו וקראו בעברית (יש לכך עדויות בממצאים ארכיאולוגיים ואפיגרפיים; למשל, עד חורבן ממלכת ישראל, במאה  השמינית לפני הספירה, וגלות בבל, במאה השישית לפני הספירה,  כתובות ערד, כתובת השילוח בירושלים ועוד).

    משיבת ציון (המאה החמישית לפני הספירה)  השפה הדומיננטית במזרח התיכון הייתה הארמית. לשון חז"ל הושפעה מהארמית.
    העברית הצטמצמה לפולחן (הכוהנים, החכמים בסנהדרין, הסופרים ומאוחר יותר - בתי הכנסת).

    המשך...

    "משלב לשוני" הוא סוג של לשון, המתאים לנסיבה מסוימת. 
    מאפייני המשלב הלשוני (במה תלויה דרגת המשלב ? ):
    1. סוג המדיום (בכתב או בעל-פה)
    2. התפקיד והמעמד החברתי של משתתפי השיח
    3. מטרת השיח
    לדוגמה: כאשר אנו נמצאים בשוק, ורוצים לבקש עגבניות, לא נאמר למוכר: אנא, תן לי שלושה קילוגרמים עגבניות, אלא: תן לי, בבקשה, שלוש קילו עגבניות (למרות שאנו מודעים לשגיאות), אחרת, ניתפס מתנשאים.
    יש גם חלוקה למשלב פורמלי ( בדרך-כלל בלשון הכתובה, למשל, בטפסים רשמיים ובחוזים) ולמשלב בלתי-פורמלי (בדרך כלל בלשון הדבורה ובמכתבים ופתקים אישיים).
    בכיתות לעולי-אתיופיה (בעיקר מבוגרים בלתי אוריניים) היעד הראשוני הוא, כמובן, להקנות את השפה הדבורה, על-מנת שיתפקדו טוב בתחומי-התפקוד השונים; כלומר, הקריטריון הוא שכיחות האלמנט בשפה הדבורה.
                 
                         
    רוצים לקרוא עוד?

        

     

    תבליט מנורה בעין קשתות שבדרום הגולן

                         

מהי הסמיכות

  • מהי הסמיכות

    המשך:

    א. כמובן, קיצור הצירוף (במקום: נרות לשבת - נרות שבת;  במקום: שרשרת מזהב - שרשרת זהב;  במקום: מפה של ארץ ישראל - מפת ארץ ישראל).
    ב. אפשרות לדייק בתיאור האובייקט: שולחן עבודה (שולחן, שמשמש ספציפית לעבודה עליו);  שולחן מנהל (שולחן, שנועד להיות של מנהל) ; שולחן אוכל (שולחן, שנועד לשמש למטרת אכילה סביבו) ; שולחן זכוכית (שולחן, שעשוי מזכוכית) וכו'. 

     מרכיביה של הסמיכות נתפסים  כיחידת משמעות אחת; וההיסמכות  של המרכיב הראשון  שבמרכיבים אל המרכיב שאחריו, היא מבחינת ההטעמה:  הטעמת הנסמך חלשה  מהטעמת הסומך.  השוני בהטעמה  משפיע גם על  מערכת תנועותיו של  הנסמך, ולכן הוא  שומר מבחינת עיצוריו על מצב קדום; הסמיכות  משמרת את  התי"ו  בנסמך תמיד.  לנסמך  יש לרוב הטעמה,  אבל היא חלשה .
    כל שינוי דקדוקי  (כגון,  ה"א הידיעה, הוספת כינויי קניין, כינויים חבורים  וכד' ) חל  על הסומך (המילה השנייה) בלבד. הסומך יכול להיות  מילה או צירוף מילים.  סיומת הרבים מצטרפת לנסמך.