מה נכון לומר?

המילה /הביטוי השגוי/ה	המילה/הביטוי התקני/ת	הנימוק לתיקון או הסיבה לטעות
מזרון (mizron )	מִזרָן (mizran ) - בקמץ -תנועה גדולה(הברה סגורה מוטעמת)	כך כתובה במשנה ובספרות ההשכלה.
צָרְפת - tzorfat וכן: צָרְפתים - tzorfatim	צָרְפת (tzarfat ) - אילו הקמץ היה קטן, אזי השווא היה נח.	אילו השווא היה נח, היה צריך דגש קל בפ"א: tzorpat, tzorpatim .
בין כֹּה	בין כה וכה, בין כך ובין כך	בין כה וכה: בינתיים, בין כך ובין כך
אני על האוטובוס.	אני באוטובוס.	השגוי: אני על גג האוטובוס.
עליתי על האוטובוס.	עליתי לאוטובוס.	כנ"ל
אימא הסכימה לי.	אימא הסכימה, שאני + עתיד	מלשון הילדים (ראה בדף הראשי של הקורס: " דקדוק גנרטיבי וטרנספורמטיבי" ).
את לא מחליטה עליי.	את לא מחליטה לגביי / בקשר אליי / בעניינים שלי.	כנ"ל
אני יבוא/יגיע/ ילך/יגיד/יכתוב ...	אני אבוא/אגיע/אלך/אגיד/אכתוב	"אני" מסתיימת ביו"ד, ויש נטייה פונטית להמשיך את היו"ד.
לקחתי החלטה	החלטתי, קיבלתי החלטה	הביטוי השגוי– תרגום מאנגלית
עשיתי בחירה	בחרתי	השגוי מתורגם מאנגלית.
הסכמתי להכול	הסכמתי לכול	ל + ה -> לַ
כַּנֵס / כּנסִי / כַּנסוּ (פיעל)	היכנס / היכנסי /היכנסו (נפעל)	לכנס = לאסוף
ראש העיר, הגב' ...	ראשת העיר, הגב' ...	לפי החלטת האקדמיה ללשון
ברת מזל / ברי מזל / ברות מזל	בת מזל / בני מזל / בנות מזל	"בר" במשמעות "בן" מופיע בתנ"ך ובתלמוד.
סבתא רבא	סבתא רבתא	"רבתא" בארמית: גדולה
בְּפועל / בַּפּועל (השני מיודע)	שניהם תקניים	בלשון ימי הביניים תורגם מערבית: בַּפּועל, אך יש הרבה תארי-פועל בתבנית: בְּ + שם
לִרכַּב	לרכֹּב (בכתיב מלא: לרכּוב)	על-סמך לשון המקרא
הֵגַעתי / הֵצלתי / הֵגַשתי	הִגַעתי / הִצַלתי / הִגַשתי	בניין הפעיל גזרת חפ"נ (אנלוגיה מוטעית עם: הֵבַנתי, הֵכַנתי, הֵקַמתי)
בין x ו- y	בין x לבין y ; בין x ל-y	מילת היחס צריכה לחזור לפני כל אובייקט.
לחילופין	לַחֲלוּפין	כמו: לַחֲלוטין
זה מרגיש (לי) טוב.	אני מרגיש, שזה טוב ; זה נראה לי טוב.	תרגום מאנגלית
זה מריח טוב.	יש לזה ריח טוב.	תרגום מאנגלית
תֶאֱסְפי, תֶאֱסְפו (שני שוואים נעים רצופים - לא תקני)	תַאַסְפי, תַאַסְפו	התרחקות הטעם מקצרת את התנועה.
לא אראה אותו יותר.	לא אראה אותו עוד.	יותר - רק לצורך השוואה (אני יותר גדול ממנו).
יש לי אותו / יש לי את הספר הזה.	יש לי הספר / יש לי הספר הזה (או: הספר הזה נמצא אצלי).	ספר - נושא, ומילת היחס "את" באה לפני מושא, ואינה יכולה לבוא לפני נושא (ראה בדף הראשי: מה בין "אותי" לבין "אתי" ).