שמי פאולה. אני מארגנטינה. עכשיו אני גרה בקיבוץ "אפק".
בקיבוץ יש הכל: טלפונים, טלוויזיות, מכוניות וכסף, אבל יש גם אידאלים. וזה טוב.
בקיבוץ אני עובדת בבית ילדים. אני אוהבת לעבוד עם ילדים קטנים.
בקיבוץ יש חדר אוכל גדול ויפה. החברים בקיבוץ אוכלים יחד. הם יושבים ומדברים. הם מדברים על הכל: העבודה, הפוליטיקה, הילדים וכו'.
בשבת אני לא עובדת. אני נחה, אני נוסעת לטייל, אני קוראת ספרים וכותבת מכתבים.
אני גם מבקרת אצל חברים שלי בעיר.
החיים שלי בקיבוץ נוחים ומעניינים."