יצחק רבין נולד בת"א בשנת 1922. הוא למד בת"א , ולאחר מכן (אחר כך) בבית הספר החקלאי "כדורי" בגליל העליון.
במלחמת העולם השנייה הוא התגייס לפלמ"ח.
יצחק רבין היה לוחם ומפקד , ובמלחמת העצמאות הוא היה מפקד חטיבת "הראל", שלחמה כדי לשחרר את הדרך לירושלים.
כשקמה מדינת ישראל הוא התגייס לצה"ל והתקדם בתפקידים חשובים ובדרגות.
בשנת 1963 הוא קיבל את תפקיד הרמטכ"ל של צה"ל ,שניצח במלחמת ששת הימים (בשנת 1967).
בשנת 1968 רבין השתחרר מהצבא , ויצא לארה"ב בתפקיד של שגריר מדינת ישראל.
שם הוא תרם הרבה לקשר בין ממשלת ישראל וממשלת ארה"ב.
בינואר 1974 לאחר (|אחרי)מלחמת יום הכיפורים , יצחק רבין חזר לארץ והיה שר העבודה, ואחר כך ראש הממשלה. (בשנים 1974-1977).

בשנת 1984 יצחק רבין היה שר הביטחון, ובשנת 1992 ניצח בבחירות והיה שוב ראש הממשלה של ישראל.

בתקופה ,שבה היה ראש ממשלה, חתם יצחק רבין על הסכם שלום עם המלך חוסין , מלך ירדן.
בנוסף לכך , חתם יצחק רבין על הסכם שלום עם העם הפלשתינאי.
נחתם "הסכם אוסלו" בין ממשלת ישראל לבין יאסר עראפאת, שהיה אז ראש הרשות הפלשתינאית.
ליצחק רבין קמה אופוזיציה גדולה בכנסת ובעם.
הרבה הפגנות גדולות נערכו נגד ההסכם.

ב- 4.11.1995 נערכה (|היתה) הפגנה בתל אביב, כדי לתמוך בהסכם השלום. בהפגנה השתתפו אלפים של אנשים. השיר האחרון ,ששרו בהפגנה, וגם רבין שר אותו, היה :"שיר לשלום".
בסיום (|בסוף) ההפגנה יצחק רבין נרצח על ידי סטודנט יהודי , בשם יגאל עמיר.

יגאל עמיר ירה ביצחק רבין, רבין נפצע קשה מאוד ובבית החולים הוא מת.

בהלוויית רבין השתתפו גם מנהיגי העולם מ- 80 מדינות ובהן גם נשיא ארה"ב אז, ביל קלינטון.
ביל קלינטון סיים את דבריו במילים: "שלום, חבר!"