לפני שנים רבות חי בעיר אשקלון איש עשיר.
היה לו הרבה כסף וזהב. יום אחד כאשר הלך ברחוב ראה בחלון של חנות קטנה פסל של זוג עיניים גדולות ויפות. העיניים היו מבריקות כמו עיניים של אדם חי. "?נכנס האיש העשיר לחנות ושאל :"כמה עולה הפסל הזה
"בעל החנות ענה לו:"לפסל הזה אין מחיר.
אמר העשיר: "אני איש עשיר מאוד.אני מוכן לשלם כמה כסף שאתה
"רוצה
בעל החנות אמר:"אתה רואה את המאזניים(=משקל) האלה?אני אשים את הפסל על כף אחת של המאזניים ואתה תשים כסף על הכף השנייה.אתה צריך לשים כסף עד ששתי כפות המאזניים יהיו בגובה
"שווה
האיש העשיר הסכים. בעל החנות שם את הפסל בכף אחת והעשיר שם אלף מטבעות כסף בכף השנייה,אבל הכף של הפסל הייתה למטה והכף עם הכסף הייתה למעלה.העשיר שם עוד ועוד מטבעות כסף וזהב,אבל הכף עם העיניים לא זזה ונשארה למטה.לא הבין העשיר מה קורה. בפינה של החנות ישב איש זקן.הוא פנה לעשיר ואמר:"אדוני, גם אם תשים את כל הכסף שיש לי, הכף עם העיניים לא תעלה.אבל אני
"יודע איך להרים אותה האיש הזקן לקח מטפחת וכיסה בה את זוג העיניים. באותו הרגע הכף עם העיניים עלתה למעלה,והייתה בגובה אחד עם הכף שבה היה הכסף. "?העשיר התפלא ואמר:,אני לא מבין- איך הצלחת להרים את הכף. ענה האיש הזקן:"זה פשוט מאוד. כל זמן שהעיניים רואות הן רוצות עוד ועוד. אבל ברגע שכיסיתי את העיניים במטפחת הן הפסיקו לראות.כאשר העיניים הפסיקו לראות את הכסף הן גם הפסיקו
"לרצות עוד ועוד