אבא גֶבְרהָנָא היה איש חכם מאוד,אבל הוא היה עני. לא היה לו כסף.
אבא גברהנא לבש בגדים ישנים ופשוטים,כי לא היה לו כסף לקנות בגדים חדשים.
המלך הכיר אותו וכִיבֵּד אותו(=נתן לו כבוד,רִיסְפֶקט),כי הוא ידע שאבא גברהנא איש חכם.
יום אחד המלך עשה משתה(=ארוחה גדולה)והזמין למשתה אנשים חשובים וגם את אבא גֶבְרהָנָא.
כל האנשים החשובים באו למשתה בבגדים חדשים ויפים,אבל אבא גברהנא בא בבגדיו הישנים,כי לא היו לו בגדים אחרים.כאשר הוא הגיע לאַרְמון המלך,השומרים עצרו אותו בפֶתַח ולא נתנו לו להיכנס הם חשבו שהוא קַבְּצָן וגֵירְשו אותו בגלל הבגדים שלו.
לאבא גברהנא היה שכן עשיר. הוא ביקש ממנו להשאיל(=לקחת ממישהו דבר ולהחזיר אחר-כך)לו בגדים חדשים ויפים למסיבה של המלך.
הוא לבש את הבגדים היפים וחזר לארמון. השומרים לא הכירו אותו.הם ראו את הבגדים היפים שלו ונתנו לו להיכנס.
השולחן בארמון היה מלא במאכלים טעימים. כל האורחים אכלו ואכלו,
רק אבא גֶבְרהָנָא ישב ולא נָגַע באוכל.
שאלו אותו האנשים:,למה אתה לא אוכל? "
אבא גברהנא לא הֵשיב (=ענה).הוא לקח בשר ושם בכיס שלו.אחר-כך שם את השַרְוולים של החולצה בתוך צלחת המרק.האנשים לא הבינו מה הוא עושה. הם חשבו שהוא הִשְתַגֵעַ.
אבל אבא גברהנא אמר:"הבגדים שלי צריכים לאכול-לא אני. קודם באתי לארמון בבגדים הישנים שלי והשומרים גירשו אותי,אחר-כך חזרתי בבגדים יפים וחדשים של השכן שלי,ואז נתנו לי השומרים להיכנס.
הבגדים נתנו לי את הכבוד.הבגדים עשו אותי לאיש חשוב לכן הבגדים שלי צריכים לאכול ולא אני.